חוק האסבסט בישראל נועד למנוע מפגעים סביבתיים וכן בריאותיים אשר מקורם כתוצאה מחשיפה לסיבי אסבסט, זאת דרך הגבלת השימוש בחומר, פיקוח על עבודות טיפול ופינוי, והסדרת פעילותם של בעלי מקצוע מורשים בכפוף למשרד להגנת הסביבה. למרות שהשימוש באסבסט חדש נאסר ברובו כבר לפני שנים, עדיין ישנם במדינתנו אלפי מבנים ישנים שבהם ניתן למצוא גגות, לוחות וחומרים המכילים אסבסט. ואף על פי כן, אם נחזור להיסטוריה על מנת להבין את משמעות החוק, הרי שבמשך עשרות שנים נחשב האסבסט לאחד מחומרי הבנייה הנפוצים בעולם. תכונות כמו עמידות גבוהה לחום, חוזק מכני, בידוד תרמי ומחיר נמוך הפכו אותו לפתרון נפוץ בתעשייה ובבנייה. בישראל נעשה שימוש רחב באסבסט בעיקר בגגות של מבני תעשייה, מחסנים, מבנים חקלאיים, מוסדות ציבור ומבנים שהוקמו בעיקר במחצית השנייה של המאה ה־20. אולם, עם השנים הצטברו עדויות מדעיות רבות שהצביעו על הסכנות הבריאותיות הכרוכות בחשיפה לסיבי אסבסט. כאשר חומר המכיל אסבסט נפגע, נשבר, מתפורר או עובר פעולות שעלולות לשחרר אבק לאוויר – עלולים להשתחרר סיבים זעירים מאוד שאינם נראים לעין, אשר עשויים להישאף אל מערכת הנשימה. משכך, בעקבות הסיכונים הללו חוקקה הכנסת בשנת 2011 את החוק למניעת מפגעי אסבסט שנועד להסדיר את הטיפול בחומר ולצמצם ככל האפשר את החשיפה אליו.
מהו חוק האסבסט בישראל?
החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק הוא החוק המרכזי בישראל שמסדיר את כל תחום האסבסט. מטרתו אינה רק לאסור שימוש בחומר, אלא ליצור מערכת שלמה הכוללת מניעה, פיקוח, רישוי ובקרה. החוק קובע מי רשאי לבצע עבודות באסבסט, כיצד יש לבצע אותן, כיצד יש לפנות פסולת אסבסט ומהן החובות המוטלות על בעלי מבנים שבהם קיים חומר המכיל אסבסט. הגישה המרכזית של החוק מבוססת על עיקרון הזהירות: גם כאשר אין סכנה מיידית הנראית לעין, יש לפעול בצורה שמונעת אפשרות לשחרור סיבים לאוויר. חשוב להבין כי עצם קיומו של אסבסט במבנה אינו בהכרח מוגדר כמפגע. הסיכון העיקרי נוצר כאשר החומר נפגע, מתפורר או כאשר מבוצעות בו פעולות שעלולות לגרום לשחרור סיבים.
החוק כולל מספר הוראות מרכזיות שנועדו להסדיר את ההתנהלות עם חומרי אסבסט בישראל:
| נושא | מה קובע חוק האסבסט? |
|---|---|
| מטרת החוק | מניעת מפגעים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים מחשיפה לאסבסט ואבק מזיק |
| שימוש באסבסט | השימוש באסבסט חדש נאסר ברוב המקרים |
| אסבסט פריך | חל איסור שימוש באסבסט פריך בשל הסיכון הגבוה לשחרור סיבים |
| עבודות אסבסט | מותרות רק באמצעות בעלי מקצוע שקיבלו רישיון והסמכה מתאימה |
| פינוי פסולת אסבסט | חייב להתבצע בהתאם לנהלים ובאתרים מורשים בלבד |
| טיפול במבנים ציבוריים | קיימות דרישות מחמירות יותר בשל חשיפת אוכלוסייה רחבה |
| פיקוח ואכיפה | המדינה רשאית לבצע פעולות פיקוח ולנקוט צעדים נגד הפרות החוק |
| שמירה סביבתית | החוק נועד למנוע זיהום סביבתי והתפזרות סיבי אסבסט |
מדוע נחקק חוק האסבסט בישראל?
לפני חקיקת החוק נעשה שימוש נרחב באסבסט בישראל במשך שנים רבות. בתקופה שבה החומר היה נפוץ, הסכנות הבריאותיות שלו לא היו מוכרות לציבור באותה מידה כפי שהן מוכרות כיום. עם התפתחות המחקר הרפואי והסביבתי התברר כי סיבי אסבסט עלולים להישאר באוויר ולהגיע למערכת הנשימה כאשר הם משתחררים מחומרים המכילים אותם. המחוקק בישראל קבע כי יש צורך בהסדרה ברורה שתמנע טיפול לא מקצועי בחומר ותצמצם חשיפה של עובדים, דיירים והציבור הרחב. מכאן, הרי שהחוק שם דגש על 3 רבדים: מניעה, פיקוח ואחריות סביבתית. ראשית, המטרה הראשונה היא למנוע מראש מצבים שבהם סיבי אסבסט משתחררים לסביבה. שנית, החוק מסדיר מי רשאי לעסוק בתחום ואילו תנאים נדרשים לצורך ביצוע עבודות. ולבסוף, ולא פחות חשוב מכך, החוק מחייב טיפול נכון בפסולת כדי למנוע מעבר של המפגע ממקום אחד לאחר על מנת לשמור על הסביבה של כולנו.
מהו מפגע אסבסט לפי החוק?
לפי לשון החוק הישראלי, מפגע אסבסט מוגדר כמצב שבו קיימת אפשרות לשחרור סיבי אסבסט לאוויר באופן שעלול לסכן את הציבור או את הסביבה. כך, מצבים נפוצים שבהם עלול להיווצר מפגע כוללים: עבודות קידוח, חיתוך או שבירה שבוצעו ללא אמצעי הגנה מתאימים, פסולת אסבסט שהושארה ללא טיפול ראוי, לוחות אסבסט שבורים או סדוקים, חומר אסבסט שנפגע כתוצאה משריפה, אסבסט פריך החשוף לחלל האוויר ועוד. כך למשל, גג אסבסט ישן שנמצא במצב תקין אינו בהכרח מהווה סכנה מיידית. לעומת זאת, לוחות שבורים או פעולות תחזוקה לא מבוקרות עלולות לגרום לשחרור סיבים ולהפוך את המצב למפגע.
מי רשאי לבצע עבודות אסבסט לפי החוק?
אחת המטרות המרכזיות של החוק היא למנוע מצב שבו אנשים ללא הכשרה מתאימה מבצעים עבודות בחומר שעלול להיות מסוכן. בהתאם לחוק, עבודות הקשורות לאסבסט צריכות להתבצע באמצעות גורמים מורשים בלבד. בעלי מקצוע בתחום נדרשים לעמוד בדרישות הכוללות: הכשרה מקצועית מתאימה, שימוש בציוד מגן, עבודה לפי נהלים מחייבים, טיפול נכון בפסולת, מניעת פיזור אבק וסיבים לסביבה. כאשר נדרש לבצע פירוק אסבסט או טיפול בגג המכיל חומר זה, חשוב לוודא שהעבודה מבוצעת בהתאם לדרישות החוק ולא באמצעות פתרונות מאולתרים.
ישראל אינה המדינה היחידה שהתמודדה עם הסוגיה. מדינות רבות בעולם עברו תהליך דומה של מעבר משימוש נרחב באסבסט להגבלות ופיקוח. באיחוד האירופי, לדוגמה, קיימות מגבלות משמעותיות על שימוש באסבסט, ומדינות רבות פועלות להסרת חומרים ישנים ממבנים ציבוריים. מכאן, כי הגישה המקובלת בעולם כיום היא לא רק למנוע שימוש חדש באסבסט, אלא גם לנהל בצורה אחראית מבנים קיימים שבהם החומר עדיין נמצא.
חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק נחקק בשנת 2011 במטרה לצמצם מפגעים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים מחשיפה לאסבסט. החוק קודם על ידי הממשלה ונחקק בכנסת ישראל כחלק מהמאמץ להסדיר את הטיפול באסבסט ולהתאים את ישראל לסטנדרטים סביבתיים מקובלים בעולם.
החוק נחקק בעקבות ההכרה בסכנות הבריאותיות של חשיפה לסיבי אסבסט והצורך ליצור פיקוח על שימוש, טיפול ופינוי של החומר.
מטרת החוק היא למנוע ולצמצם מפגעים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים מחשיפה לאסבסט ולאבק מזיק, באמצעות הסדרת העבודה עם החומר.
הפיקוח על תחום האסבסט מתבצע במסגרת הגורמים המוסמכים במשרד להגנת הסביבה, האחראים על יישום התקנות והפיקוח על עבודות בתחום.